הרצון המתעורר עם השנים להרחיב את הבית הקיים הוא טבעי, ויכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות ונסיבות.
יש מי שיחפוץ במחסן, ויש מי שיבקש להגדיל את מרחב המגורים למען הצטרפותו של בן או בת בית חדשים כחלק מהגדלת התא המשפחתי. יש מי שיבקש לייצר חדר אורחים רחב ידיים ויש מי שיהיה מעוניין במרחב הפרטי שלו לצורך תחביביו שלו.
מה עלינו לבחון?
פעמים רבות הוספת יחידה לבית פרטי נתפסת כתהליך פשוט למדי שאיננו מצריך מלאכת מחשבת מקדימה.
עם זאת, חשוב לקחת בחשבון כי מדובר בשני היבטים מרכזיים עליהם יש לתת את הדעת:
ההסדרה החוקית – קרי הסדרת הרחבת הבית אל מול הרשויות
הביצוע – ואנחנו לא מדברים רק על הוספת היחידה בפועל כי אם גם על בדיקת מצב הנכס הקיים ומידת התאמתו להוספת יחידה חדשה.
בואו נצלול ביחד אל הפרטים.
ההסדרה החוקית
שני היבטים שעלינו לבחון הינם:
תב"ע
תכנית בניין עיר; מסמכים אשר הוסדרו על-ידי הרשות המוניציפלית הרלוונטית, והם מכתיבים מה אנחנו יכולים לעשות עם השטח שלנו.
כך למשל, התב"ע יכולה לקבוע כי גודל הבית המירבי על השטח שלנו יגיע עד ל-160 מ"ר. אם השטח נוצל במלואו, הרי שעלינו להידרש לתהליך יקר, ארוך וממושך כדי להביא לשינוי התב"ע.
היתר בניה
שנית, עלינו להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה.
סגירת מרפסת, ולו הוספת פרגולה, נחשבות לתוספת בנייה המצריכה את הסדרתה וקבלת רישוי.
ביצוע עבודת בינוי ללא קבלת רישוי, הרי שדינה הוא דין עבירה פלילית אשר עלולה להביא לקנס כספי כבד ואף לסכן בעונש מאסר בפועל.
ההסדרה מוכרחה להיעשות בטרם התחלת הבניה, ולפניה אין להניח ולו אבן אחת לצורך התחלת העבודה.
מצב הנכס
שנית, עלינו לבחון את מצבו של הנכס בפועל.
האם הנכס מתאים לחיבור אל יחידה חדשה? או שמא מדובר בבית פרטי אשר נבנה לפני עשרות שנים, ועל-כן הוא מביא עמו תשתית לא עדכנית.
במקרים ובהם מדובר בבית פרטי וותיק, הרי שייתכן ונידרש קודם לכן לשיפוץ כולל ובו נחליף את תשתית המים והחשמל, ורק אז נוכל לחבר אותו אל היחידה החדשה ובה ישנה תשתית עדכנית.
בכל נושא שכזה, הרי שמומלץ להיוועץ עם משרד אדריכלות לבנייה פרטית שילווה את הפרויקט משלב התכנון הראשוני ועד לסיומו בהצלחה.